תקציר

במאי 2021 פרסם משרד הדיגיטל הלאומי (שמאז בוטל),  תזכיר חוק תקשורת דיגיטלית, מבקש להרחיב את המידע האישי אותו אוסף ושומר מרשם האוכלוסין, כך שיכלול גם את המען הדיגיטלי (טלפון נייד וכתובת דוא"ל) של כל תושב שמלאו לו 16 שנים. 

​

בחודש יולי 2021, הממשלה החליטה לקדם את הרפורמה בדיגיטציה הממשלתית בחוק ההסדרים בצורה חפוזה, וללא דיון ציבורי ופרלמנטרי נאות. לאחר פעילות ממושכת, ובשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים, ב-22.8.21 הודיעו שר האוצר ויו"ר הכנסת כי הרפורמה בדיגיטציה הממשלתית תפוצל מחוק ההסדרים ותקודם, לפי המלצתנו, בוועדות הכנסת ככל חקיקה אחרת. 

​

הפערים והבעיות בהסדר המוצע:

• יצירת מאגר מידע כפוי של כתובות הדוא"ל ומספרי הטלפון הנייד של האוכלוסייה הבוגרת בישראל;

• פגיעה לא נחוצה בזכות החוקתית לפרטיות;

• פגיעה בשוויון ובזכות להליך הוגן של אוכלוסיות שאינן עושות שימוש בדוא"ל

• סיכון ממשי לאבטחת הסייבר הלאומי - מאגר כזה יהווה יעד מבוקש לתקיפות סייבר;

• קשירת הזהות האזרחית עם הזהות הדיגיטלית, שלא לצורך;

• סיכון לשימוש חורג במידע בעתיד (לדוגמה על-ידי מפלגות ופוליטיקאים).

​

מה אנחנו מציעים?

בשים לב לחשיבות בהטמעה וקידום תהליכי דיגיטציה ממשלתיים, עמותת פרטיות ישראל בשיתוף ארגוני חברה אזרחית המוזכרים להלן, גיבשו התייחסות מקיפה הכוללת המלצות יישומיות לשם התמודדות עם אתגרי הפרטיות ואבטחת הסייבר הכרוכים בתהליך של איסוף, עיבוד ואגירת מידע אישי על כתובות הדוא"ל של כלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל:

1. מנגנון הצטרפות וולונטארי לשירות הדיוור הממשלתי;

2. מתן זכות למחוק כתובת דוא"ל מהמרשם והותרת טלפון נייד לצורך תקשורת במקרי חירום בלבד;

3. ריכוז המאגר בידי גורם יחיד ומניעת שכפולו בין משרדים לצורך שמירה על פרטיות ואבטחת המידע;

4. הגבלת של היכולת להצליב את המידע וולהעביר עותקים שלו לגופים נוספים;

5. מינוי גורם או גוף אחראי בחובת מנהל תקין – בחקיקה ראשית ולא בהחלטת ממשלה.

​​

​

​

​