תקציר

במאי 2021 פרסם משרד הדיגיטל הלאומי (שמאז בוטל),  תזכיר חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון מס' 2) (שליחת מסרים על ידי גופים ציבוריים באופן דיגיטלי), התשפ"א-2021, מבקש להרחיב את המידע האישי אותו אוסף ושומר מרשם האוכלוסין, כך שיכלול גם את המען הדיגיטלי של כל תושב שמלאו לו 16 שנים. זאת, בצמוד למידע הנרחב שכבר כיום נשמר אודות כל תושב.

​

על פי תזכיר החוק, המידע אודות המען הדיגיטלי של כלל תושבי ישראל ייאסף באמצעים הבאים:

1. תיקון עקיף בחוק מרשם האוכלוסין הקובע את החובה של כל תושב שמלאו לו 16 שנה, למסור את פרטי המען הדיגיטליים שברשותו, קרי כתובת דואר אלקטרוני ו/או מספר טלפון נייד;

2. תיקון עקיף בחוק מרשם האוכלוסין הקובע כי מיום כניסת התיקון לתוקף ולמשך שנתיים, מרשם האוכלוסים מוסמך לפנות לתושב כדי ליידע אותו בדבר חובתו למסור את מענו הדיגיטלי, ולצורך כך לקבל משורה ארוכה של גופים ציבוריים את פרטי ההתקשרות הדיגיטליים של התושבים שמופיעים במאגרי המידע שלהם.

​​

מדובר למעשה בתיקון מהותי של מרשם האוכלוסין וסמכויותיו, המעניק למדינה סמכויות לכפות מסירה של מידע אישי. זאת, בניגוד למהותו ותכליתו של החוק הקיים. נוסח התזכיר איננו מציע הסדר לפיו תושבי המדינה ימסרו את פרטיהם האישיים לצורך קבלת שירותים מגופים ציבוריים, לפי בחירתם והסכמתם, אלא מבקש לעגן בחקיקה את קיומו של מאגר מידע מרכזי על המען הדיגיטלי של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

​

בשים לב לחשיבותה של התכלית העומדת בבסיס תזכיר החוק – הרחבת ערוצי התקשורת הרשמיים שבין הציבור לגופים ציבוריים –עמותת פרטיות ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי גיבשו התייחסות מקיפה הכוללת המלצות יישומיות לשם התמודדות עם אתגרי הפרטיות ואבטחת הסייבר הכרוכים בתהליך של איסוף, עיבוד ואגירת מידע אישי על כתובות הדוא"ל של כלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל:

• הגברת השליטה והבחירה של נושאי המידע במידע;

• העלאה של רף חובות הגנת הפרטיות שמוטלות על הגופים שמשתמשים במידע; 

• הטמעת אמצעי אבטחה מוגברים, בהתאם לסיכונים הכללים והפרטניים שכרוכים בהפעלת המאגר

​

התייחסות לתזכיר החוק