חיפוש

פרטיות כמנוע ליצירתיות וקידמה

עודכן ב: ינו 28

האדם הוא יצור חברתי. ככזה, הוא מבקש חיבורים וקשרים עם הסובבים אותו. לקהילה ולסביבה יש יתרונות רבים: תמיכה, הפגת הבדידות ועוד. אבל לצד אלה לחברה יש גם אלמנטים מזיקים. הרצון "למצוא חן" "להשתייך" גורם לנו, לעתים, כיצורים חברתיים ללכת עם הזרם, גם כאשר הזרם מועד לפורענות.


מעטים הם אלו שמוכנים לצאת חוצץ נגד קונספציה, להגיד שהמלך עירום, להציג עמדה יצירתית שאינה בהכרח מקובלת על "הקהילה" הרלוונטית – בין אם זה פרופ' שכטמן שהתעקש שישנם גבישים מחומשים, ובין אם זה מרטין לותר קינג שחשב שיש תקווה לשוויון. היכולת שלהם לשמר אוטונומיה פרטית מסוימת, אפשרה להם לצבור תעוזה וללכת נגד הזרם.


האוטונומיה האישית הזו, הפרטיות שלנו, היא המפתחת יצירתיות לה אנו זקוקים להתפתחות האנושית.


מה יקרה אם הלחץ החברתי יגבר פי מיליון? מה אם האדם הבודד יצטרך להוסיף על ההתמודדות עם הקהילה הפרטית גם קהילות רבות אחרות שיהיו חשופות אליו ולמידע האישי שלו רק כי "אין לנו מה להסתיר"?


עד כמה נוכל לשמר את האישיות הייחודית של כל אחד ואחת? עד כמה נצליח להתגבר על הסטריוטיפים והדעות הקדומות ולראות את האדם כמות שהוא - על אישיותו הנפתלת. מבלי לקטלג אותו או לסווג אותו לקטגוריות של "הטובים" או "הרעים". חשבו על "שכטמן" או "קינג" העתידיים והאם יהיה בהם את כוחות הנפש להתגבר על הדיגיטציה שחושפת את תחושותינו ודעותינו לכלל העולם.


אם הדבר נראה לכם כחלום דמיוני, תציצו על מה שמתרחש ברשתות חברתיות. על מה זה עשה ליכולת שלנו להידבר ולהגיע להסכמות. על החלוקה הדיכוטומית של "הם" ו"אנחנו".


חשבו מה יקרה אם הכל יהיה גלוי וחשוף, האם נצליח לשמר את אותם פורצי דרך ששמים לנו מראה מול הפנים, שחולמים חלום אחר, שמציעים תפיסה מדעית או חברתית שונה?


אז לכבוד יום הפרטיות הפסיקו להתריס "מה יש לי להסתיר", נסו להבין מה יש לנו, לכולנו, להפסיד אם יום אחד באמת הפרטיות תעלם.


106 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול